Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 108a

וְאִי לָא – לָא מִיסְתַּגֵּי לְהוּ.

Traduction

and if not, they will be unable to walk, but will have to cross over to the other side of the river. Therefore, no advantage exists to cutting down the trees that block part of the river.

Rachi non traduit

ואם לאו לא מסתגי להו. אין להם מהלך בעבר זה והולכין על כרחן דרך שפתו השנית שהרי על כרחן כשהולכין כנגד היער של עכו''ם ילכו בשפתו השניה ולכשיגיעו כנגד שלי למה יטריחו לעבור את רוחב המים והרי הן צריכין לחזור ולעבור צד אחר כשכלתה הקצירה:

רַבָּה בַּר רַב נַחְמָן הֲוָה קָא אָזֵיל בְּאַרְבָּא, חֲזָא הָהוּא אִבָּא דְּקָאֵי אַגּוּדָּא דְנַהְרָא. אֲמַר לְהוּ: דְּמַאן? אֲמַרוּ לֵיהּ: דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. אָמַר: ''וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה''. אֲמַר לְהוּ: קוּצוּ. קַצּוּ.

Traduction

The Gemara cites a related incident: Rabba bar Rav Naḥman was going on a boat and saw a certain forest that was located right on the riverbank, as its trees had not been cut down to make room for the pullers. He said to those who were with him: To whom does this forest belong? They said to him: It belongs to Rabba bar Rav Huna. Rabba bar Rav Naḥman said: This is reminiscent of the verse: ''And the hand of the princes and the rulers has been first in this faithlessness'' (Ezra 9:2), because a renowned scholar is acting improperly. Rabba bar Rav Naḥman said to them: Cut down, cut down to clear a path.

Rachi non traduit

חזא ההוא אבא. יער שהניח רבה בר רב הונא לפי שאין העליונים והתחתונים קוצצין ורבה בר רב נחמן לא היה יודע שכן היה שיהא עליון ותחתון של עכו''ם המושל:

יד השרים והסגנים. פסוק הוא בספר עזרא:

אֲתָא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אַשְׁכְּחֵיהּ דְּקַיִיץ, אֲמַר: מַאן קַצְיֵיהּ – תִּקּוֹץ עַנְפֵיהּ. אָמְרִי כּוּלְּהוּ שְׁנֵי דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, לָא אִקַּיַּים לֵיהּ זַרְעָא לְרַבָּה בַּר רַב נַחְמָן.

Traduction

Rabba bar Rav Huna arrived and found that his forest had been cut down. Since he was within his rights not to cut down his trees, as explained above, he grew angry and pronounced a curse: He who cut down this forest should have his branches cut down. The Sages said: Although he was unaware of the identity of the perpetrator, the Sage’s curse was nevertheless fulfilled, and consequently all the remaining years that Rabba bar Rav Huna was alive, the seed of Rabba bar Rav Naḥman did not last, as his children, his branches, died in his lifetime.

Rachi non traduit

תיקוץ ענפיה. ימותו בניו:

Tossefoth non traduit

ליקוץ ענפיה. שזה היה אותו יער עצמו של פרזיק רופילא ולא היתה ידו במעל כלל לכך קילל:

אָמַר רַב יְהוּדָה: הַכֹּל לְאִיגְלֵי גַפָּא, וַאֲפִילּוּ מִיַּתְמֵי – אֲבָל רַבָּנַן לָא. מַאי טַעְמָא? רַבָּנַן לָא צְרִיכִי נְטִירוּתָא. לְכַרְיָא דְפַתְיָא – וַאֲפִילּוּ מֵרַבָּנַן.

Traduction

Rav Yehuda says: All participate in the payment for the construction of the city wall, and this sum is collected even from orphans, but not from the Torah scholars. What is the reason for this? The Torah scholars do not require protection, as the merit of their Torah study protects them from harm. By contrast, money is collected for the digging of a river or a well for drinking water, even from the Torah scholars.

Rachi non traduit

לאגלי גפא. הכל מסייעין לגדור חומת העיר ולהעמיד שעריה שלא יכנס צבא שונאים לעיר:

אגלי. שערים כמו ברכות (דף כח.) טרוקו גלי:

גפא. סתימת העיר כדתנן לעיל (בבא מציעא דף כה:) מצא אחר הגפה גוזלות:

לא צריכי נטירותא. תורתו משמרתו כדכתיב (משלי ו) בשכבך תשמור עליך:

לכריא דפתיא. לכרות מעין או בורות למים לשתות:

ואפילו מרבנן. שהרי גם הם צריכים לשתות ועל שם כלי ששותין בו משקין שקורין פתיא בלשון ארמי קרי ליה כריא דפתיא:

וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא נָפְקִי בְּכָלוֹזָא. אֲבָל לְכָלוֹזָא – לָא, דְּרַבָּנַן לָאו בְּנֵי מִיפַּק בְּכָלוֹזָא נִינְהוּ.

Traduction

The Gemara adds: And we said this halakha only if the town inhabitants do not go out in a crowd to perform the work themselves but pay workers to act on their behalf. But if they go out in a crowd, Torah scholars do not have to join them, as Torah scholars are not among those who go out in a crowd to perform work in public view.

Rachi non traduit

דלא נפקי באכלוזא. שאין יוצאין בעלי בתים עצמן באכלוזא ובאוכלוסא לחפור אלא גובין מעות ושוכרין פועלים:

לאו בני מיפק וכו'. גנאי הוא להן:

אָמַר רַב יְהוּדָה: לְכַרְיָא דְנַהְרָא – תַּתָּאֵי מְסַיְּיעִי עִילָּאֵי, עִילָּאֵי לָא מְסַיְּיעִי תַּתָּאֵי. וְחִילּוּפָא בְּמַיָּא דְמִיטְרָא.

Traduction

Rav Yehuda says: With regard to the digging of a river, i.e., the periodic deepening of a riverbed to prevent it from blocking up, the lower ones, i.e., those who live by the bottom of the river, must assist the upper ones in digging it and fixing it, as those located at the bottom of the river stand to gain from any work performed down to their houses. But the upper ones do not need to assist the lower ones, as the reverse is not the case. And the opposite is true with regard to the digging of a ditch to remove rainwater. In that case, those who live higher up are interested in the operation and therefore must help the lower ones, but the latter need not aid the higher ones in doing so in the upper area.

Rachi non traduit

לכריא דנהרא. כשמעלת שרטון ונופלים בה אבנים ומעכבין מרוצת המים וכורין ומנקין אותו להעביר מכשוליו:

תתאי מסייעי לעלאי. כשהעליונים מתקנין כנגדן למעלה יש על התחתונים לסייען שמכשולין העליונים מעכבים מים מלירד נמצא תיקון העליונים לעזרת התחתונים:

אבל העליונים אין צריכין לסייע את התחתונים. כשמתקנין למטה שתיקון של מטה אינו לעזרת עליונים אלא לרעתם שכל זמן שהמים רצים למטה הנהר מתמעט למעלה והשדות שלהן מתייבשות:

וחילופא במיא דמיטרא. כגון בעיר שהמים קשים להרבות טיט ולקלקל את הדרכים ועושין להם חריץ במורד להוריד המים חוץ לעיר אם נתקלקל החריץ כנגד התחתונים וכורין להם העליונים צריכים לסייע את התחתונים לכרות כנגדן שכל זמן שלא ירדו המים התחתונים חוץ לעיר יעמדו העליונים במקומן אבל תחתונים אין להן לסייע לעליונים לכרות למעלה שכל זמן שלא ירדו העליונים למטה טוב להן לתחתונים:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חָמֵשׁ גַּנּוֹת הַמִּסְתַּפְּקוֹת מַיִם מִמַּעְיָן אֶחָד, וְנִתְקַלְקֵל הַמַּעְיָין – כּוּלָּם מְתַקְּנוֹת עִם הָעֶלְיוֹנָה. נִמְצֵאת הַתַּחְתּוֹנָה מְתַקֶּנֶת עִם כּוּלָּן וּמְתַקֶּנֶת לְעַצְמָהּ. וְכֵן חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁהָיוּ מְקַלְּחוֹת מַיִם לְבִיב אֶחָד, וְנִתְקַלְקֵל הַבִּיב – כּוּלָּן מְתַקְּנוֹת עִם הַתַּחְתּוֹנָה, נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה מְתַקֶּנֶת עִם כּוּלָּן וּמְתַקֶּנֶת לְעַצְמָהּ.

Traduction

The Gemara comments: This is also taught in a baraita: If there were five gardens that draw their water requirements from one spring and the spring became damaged, all must help fix it with the owner of the upper garden, near whose garden the damage occurred. As a result of this ruling, the owner of the lower garden fixes it with all of them in the above case, and fixes it for himself if the damage occurred in the lower area. And similarly, if there were five courtyards that would run off water into a single sewer and the sewer became damaged, all must help fix it with the owner of the lower courtyard, near whose courtyard the damage occurred. The result is that the owner of the upper courtyard fixes the sewer with all of them and fixes it for himself if the damage affected his courtyard alone. This is in accordance with Rav Yehuda’s ruling.

Rachi non traduit

ומתקנת לעצמה. בפני עצמה כשמגעת כנגדה אין אחר מסייעה:

המקלחות מים. מים סרוחין מי מטר:

לביב אחד. חריץ מתוקן להוריד מי גשמים בו:

כולן מתקנות עם התחתונה. מסייעות אותה לתקן כנגדה כדפרישית לעיל:

אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּאַחְזֵיק בְּרַקְתָּא דְנַהְרָא – חֲצִיפָא הָוֵי, סַלּוֹקֵי לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ. וְהָאִידָּנָא דְּקָא כָּתְבִי פָּרְסָאֵי: קְנֵי לָךְ עַד מְלֵי צַוְּארֵי סוּסְיָא מַיָּא – סַלּוֹקֵי נָמֵי מְסַלְּקִינַן לֵיהּ.

Traduction

Shmuel says: One who takes possession of an open space left along a riverbank for the purpose of loading and unloading in order to plow and plant there during the time that it is temporarily unused is impudent. As for removing him, we do not remove him, as this piece of land is considered ownerless. And nowadays, when the Persians write to one who acquires land alongside a river: Acquire for yourself the field up to the portion of the river itself where the water reaches a horse’s neck, we even go as far as to remove him from the plot of land, as it belongs to the owner of the field.

Rachi non traduit

האי מאן דאחזיק ברקתא דנהרא. בשני הפרסיים היה הקרקע מופקר לכל הקודם להחזיק בו ולפרוע למלך טסקא דהוא מס של קרקע ואם בא אחד ומחזיק על שפת הנהר מקום שהספינות עולות לנמל וצריך מקום פנוי הרבה לפורקי משאות לספינות ולטוענין מתוכן ומוציאין וזה החזיק לבנות שם בנין או לחרוש ולזרוע:

חציפא הוי. שמקלקל מקום לרבים:

אבל סלוקי. מדינא לא מסלקינן ליה:

והאידנא דכתבי פרסאי. לאותן הלוקחין שדות שעל שפת הנהר קני לך השדה עד תוך הנהר מלא צואר הסוס והלוקחין גודרין גדירן רחוק מן הנהר שלא לקלקל את מקום הרבים ואם בא אחד והחזיק מן הגדר ולצד הנהר מסלקינן ליה לפי שהיא קנויה לבעל הגדר עד תוך המים:

Tossefoth non traduit

האי מאן דאחזיק ברקתא דנהרא. קיבל בטסקא מן המלך כדפי' בקונטרס ולהכי קאמר דאחזיק ולא קאמר דזבין כדאמרינן לקמן זבין במאתים זבין מעכו''ם וכן האי מאן דאחזיק ביני אחי דבסמוך מפר''ת דוקא באחזיק שהיתה קרקע הפקר וקבלה מן המלך בטסקא לא מסלקינן ליה ולרב נחמן דוקא ביני אחי מסלקינן ליה שעשה יותר מדאי שלא כהוגן להחזיק ביני אחי אבל משום מצרנות לא מסלקינן ליה דלא שייך כאן ועשית הישר והטוב כיון שיוכלו לקבל מן המלך ולא חשו אבל במכר מודים הם כ''ע דשייך דינא דבר מצרא דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה דמצרן שהיו הבעלים רוצים למכור ונהרדעי סברי דאפילו הכי שייך ועשית הישר והטוב והשתא אתי שפיר הא דאמרי נהרדעי משמיה דרב נחמן בשמעתין אין אונאה לקרקעות דאמצרנות קאמר כדמוכח בכתובות בפ' אלמנה (דף צט:
ע''ש ושם ד''ה ה''ג) דקאמר רבא גבי טעה השליח והאמר מר אין אונאה לקרקעות גבי מצרנות שהוא כעין שליח שהמקח לא יהיה שלו ואין צריך לדחוק כפי' הקונטרס דרב נחמן לית ליה דינא דבר מצרא:

והאידנא דכתבי פרסאי. לא כפירוש הקונטרס דמפ' דמסלקינן ליה שהראשון קנאו מן המלך אלא דמסלקינן ליה לבא להחזיק לכתחילה משום דכיון דכתבי פרסאי כו' חיישינן שלא יבא להחזיק עד תוך הנהר כמו שכותב לו המלך ויעכב הילוך הספינות וביאתן לנמל וקנסינן ליה משום הכי להסתלק מכולה רקתא אפילו ממה שחוץ לנהר:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַאי מַאן דְּאַחְזֵיק בֵּינֵי אַחֵי וּבֵינֵי שׁוּתָּפֵי, חֲצִיפָא הָוֵי. סַלּוֹקֵי לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ. וְרַב נַחְמָן אָמַר: נָמֵי מְסַלְּקִינַן. וְאִי מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא – לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ.

Traduction

Rav Yehuda says that Rav says: One who takes possession of land that is located between the land of brothers or between the land of partners and causes them trouble is impudent. As for removing him, we do not remove him, as they have no real claim against him. And Rav Naḥman said: We even go as far as to remove him, as one should not do anything that harms another. And if the complaint against him is due to the halakha of one whose field borders the field of his neighbor, as they owned fields bordering on this one, we do not remove him.

Rachi non traduit

בני אחי. שדה העומדת ליקח בטסקא ושדות שני אחים סמוכין לה מכאן מכאן:

ואי משום דינא דבר מצרא. אם אינן לא אחים ולא שותפים אלא מכח מצרנות באין על המחזיק ואומרים אנו היינו מצפים לקחתה שאנו צריכין לקרקע וטוב לכל אחד לקנות בסמוך לו ולא ליקח במקום אחר:

לא מסלקינן ליה. דלא איכפת לן לדינא דבר מצרא כלל:

נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: אֲפִילּוּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא – מְסַלְּקִינַן לֵיהּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה'''.

Traduction

The Sages of Neharde’a say: Even if his claim was due to the halakha of one whose field borders the field of his neighbor, we still remove him, as it is stated: ''And you shall do that which is right and good in the eyes of the Lord'' (Deuteronomy 6:18). One should not perform an action that is not right and good, even if he is legally entitled to do so.

Rachi non traduit

ועשית הישר והטוב. דבר שאי אתה נחסר כ''כ שתמצא קרקעות במקום אחר ולא תטריח על בן המצר להיות נכסיו חלוקין:

אֲתָא אִימְּלִיךְ בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אֵיזִיל אֶיזְבּוֹן? וַאֲמַר לֵיהּ: זִיל זְבוֹן. צְרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ, אוֹ לָא? רָבִינָא אָמַר: לָא צְרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ, נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: צְרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ. וְהִלְכְתָא: צְרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ.

Traduction

With the above halakhot in mind, the Gemara asks: If the stranger came to consult with one of the owners of the fields, and said to him: Shall I go and acquire the field, and the latter said to him, go and acquire it, as I will raise no objection, is it necessary to perform an act of acquisition with him to solidify the agreement? Or perhaps his mere promise is sufficient and it is not necessary? Ravina said: It is not necessary to perform an act of acquisition with him, while the Sages of Neharde’a say: It is necessary to perform an act of acquisition with him. The Gemara concludes: And the halakha is that it is necessary to perform an act of acquisition with him.

Rachi non traduit

אתא לאימלוכי ביה. שדה היוצאה לימכר ובא אחר ונטל רשות מבן המצרן ואמר ליה זיל זבון:

נהרדעאי אמרי צריך למקני. דאי לא קנה מיניה מצי אמר ליה משטה הייתי בך כדי להעמידה על דמים הראויין לה שאם באתי אני אצל הבעלים היה מעלה לי בדמים בשביל שחביבה עלי:

הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ צְרִיךְ לְמִיקְנֵא מִינֵּיהּ, אִי לָא קְנוֹ מִינֵּיהּ – אִיַּיקּוּר וְזוּל בִּרְשׁוּתֵיהּ.

Traduction

The Gemara adds: Now that you have said that it is necessary to perform an act of acquisition with the neighbor for the right to purchase the field, if he did not perform an act of acquisition with him and purchased the field, and the field increased or decreased in value, the price fluctuation occurs in the domain of the owner of the bordering field. The buyer’s purchase is considered a purchase on behalf of the neighbor, who then reimburses the buyer.

Rachi non traduit

השתא דאמרת צריך למיקנייה מיניה. אם כן אין קניינו של זה כלום אם אייקר או זול ארעא ברשותא דבר מצרא אייקר או זול ולא יוסיף ולא יגרע הלוקח מלקבל דמים שנתן בה דכי אייקר רווחא דבר מצרא הוא וכי זול פסידא דבר מצרא הוא:

זְבַן בִּמְאָה וְשָׁוֵי מָאתַן, (חָזֵינָא) [חָזֵינַן]: אִי לְכוּלֵּי עָלְמָא קָא מוֹזֵילא וּמְזַבֵּין – יָהֵיב לֵיהּ מְאָה וְשָׁקֵיל לֵיהּ. וְאִי לָא – יָהֵיב לֵיהּ מָאתַן וְשָׁקֵיל לֵיהּ.

Traduction

Accordingly, if this buyer bought it for one hundred dinars and the field was worth two hundred dinars, in order to determine how much money the neighbor must give him, we determine why the owner sold the field to the buyer at this price: If he sells to everyone at that cheap price, the neighbor gives the buyer one hundred dinars and takes it, as the neighbor could have bought it for this sum himself. But if the owner does not sell to everyone at this price and this buyer was given a discount, the neighbor gives the buyer two hundred dinars, the market value of the field, and takes it.

Rachi non traduit

ואי לא יהיב ליה מאתן. דגבי דהאי הוא דאוזיל:

זְבַן בְּמָאתַן וְשָׁוְיָא מְאָה, סְבוּר מִינָּה, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: לְתַקּוֹנֵי שַׁדַּרְתָּיךָ וְלָא לְעַוּוֹתֵי. אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי: הָכִי אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי מִשּׁוּם דְּרַב נַחְמָן: אֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת.

Traduction

In the converse case, if he bought it for two hundred dinars and the field was worth one hundred dinars, the Sages understood that the neighbor can say to the buyer: I sent you to act for my benefit, but not to act to my detriment. Since the field will not remain in your possession, you are effectively my agent, and I am not prepared to pay more than its market value due to your mistake. Mar the Elder, son of Rav Ḥisda, said to Rav Ashi: This is what the Sages of Neharde’a say in the name of Rav Naḥman: There is no exploitation with regard to real estate, as land has no fixed value, and therefore it cannot be said that the buyer overpaid, and he is given whatever sum he spent.

זַבֵּין לֵיהּ גְּרִיוָא דְּאַרְעָא בְּמִיצְעָא נִכְסֵיהּ, חָזֵינַן אִי עִידִּית הִיא, אִי זִיבּוּרִית הִיא – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי.

Traduction

The Gemara discusses a related case: If one sold to another a beit se’a of land in the middle of his property so that the buyer is surrounded on all sides by the seller’s fields, we see what type of land it is: Whether the land is superior-quality land or whether it is inferior-quality land, his sale is a valid sale, as it is a distinctive piece of land. In that case, the seller’s neighbors cannot object, as their fields do not actually border on this plot.

Rachi non traduit

בי מיצעי דנכסי. של מוכר שדות המוכר מקיפות לה מכל צד:

חזינן אי עידית היא. דבר העשוי לימכר לעצמו שאינו דומה לשאר שדות הסמוכות לה:

זביניה זביני. ואין מצרני המוכר יכולים לסלקו שהרי יש ביניהן הפסק:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source